צרור המור על התורה
והנכון בזה כי הם לא שאלו זה אחר שלא נזכר. אבל משה צוה זה במאמר השם. שישארו חצי שבט מנשה עם אלו השני שבטים להגין עליהם ולהצילם מצרתם. לפי שצדיק יסוד עולם. וזה שמו אשר יקראוהו יוסף הצדיק. לפי שהוא מעמיד העולם. ולכן נקרא יוסף אדוני הארץ דכתיב דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות. ולכן רצה השם שישאר חוצה לארץ חצי שבט מנשה בן יוסף. בענין שזכות יוסף יסייעם. וחצי שבט הנשאר ושבט אפרים יעלו עמהם לארץ כנען שיהיו (שמין) [זכות] יוסף עם כל שבט ושבט. כי יוסף ובניו הם שלשה. והם ששה חצאים נופל עם כל שני שבטים חצי שבט. לכן צוה בכאן שישאר חצי שבט מנשה עם אלו השני שבטים. וישאר חצי שבט מנשה ושבט אפרים ויוסף לעשרת השבטים הנזכרים. בענין שזכות יוסף הצדיק יסוד עולם יהיה עם כולם. ולכן הזכיר מנשה בן יוסף. לרמוז כי בסבת יוסף הצדיק היה זה. וכל זה לפי שהוא נקרא אדוני הארץ. וכל חפצו ורצונו היה ליקבר בארץ. ולפי שראה שהדבר נמנע אמר והעליתם את עצמותי מזה אתכם. והשביעם על זה ולמד לאחיו שיעלו עצמותיהם עמו. כאומרם מלמד שאף עצמות כל השבטים העלו עמו. ואם כן אחר שהוא יסוד עולם. ראוי הוא שזכותו יהיה עם כל שבט ושבט. ועוד לפי שכל ישראל נקראו על שם יוסף שנאמר אולי יחנן ה' שארית יוסף. וכן אמר שמעי הנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף. ולפי ששמעי היה חכם גדול רבו של שלמה דכתיב והנה עמך שמעי בן גירא. רמז לו בזה שני דברים. האחד שלא יגמלהו כרעתו. אלא שיעשה כיוסף הצדיק שאחיו גמלו לו רעה והוא גמל להם טובה. ולכן הזכיר בכאן בית יוסף. והשני שאמר כל ישראל נקראו על שם יוסף. וכל ישראל גמלו לך רעה. ואני יותר מכולם. והם כולם ממתינים אם תקבל אותי. ולכן באתי היום ראשון לכל בית יוסף. ואם תקבל אותי שגמלתיך רעה יותר מהם. מיד יבואו כולם ותהיה מלך על כל ישראל שנקראו בית יוסף. ואם כן אחר שכל ישראל נקראו על שם יוסף. ראוי הוא שזכותו יהיה עם כולם בחוצה לארץ ובארץ. ולכן הזכיר בכאן מנשה בן יוסף: